VS 
המחלוקת לגבי אמנות דיגיטלית נותרה – מחלוקת בין אותם אמנים מסורתיים לבין האמנים הדיגיטליים. וכשאני מדבר על אמנות דיגיטלית, אני מתייחס לאמנות אשר מצוירת על
ידי תוכנות ציור כמו Artrage או Corel Painter, ולא תוכנות עיבוד ותוכנות תלת מימד – אלו לא תוכנות אשר אני מחשיב את האמנות הנוצרת בהם כמקורית.
לפי דעתי, המחלוקת אינה צודקת. האמן הדיגיטלי לרוב התנסה באומנות מסורתית, והתחיל את דרכו ממנה. לעומת זאת, האמן המסורתי אינו התנסה כלל באומנות דיגיטלית ולכן
אינו יכול להצהיר כי אומנות דיגיטלית אינה אומנות.
אז מה טענותיהם של אותם אמנים מסורתיים ספקנים?
1. אומנות דיגיטלית אינה מקורית.
2. באומנות המסורתית יש לב ונשמה – זוהי אומנות הנעשית בידי יד אנושית.
לפני שאני יורד לעומק דעתי בנושא, אני רוצה להצהיר כי אני אוהב את האומנות המסורתית, הקונבנציונאלית, אבל לא מהסיבות שהוזכרו לעיל.
אני אוהב את האומנות המסורתית בגלל האהבה לבאלגן, לליכלוך, לריח ולהרגשה.
כאשר אני פותח את תוכנת הציור המועדפת עליי – Corel Painter, אני נמצא מול דף ריק, קנבס נקי, מסך… לבן. משם, אני מתחיל לצייר בהדרגה את בסיס הציור כאשר אני מדגיש
את הצבעים הכהים – הצללים מול הצבעים המוארים, הבהירים. בהמשך, אני יורד לפרטים, ולאט לאט, אני נמצא בתוך הציור, אני שוכח שאני עובד עם עט דיגיטלי ולוח ציור
הדיגיטלי. הזמן רץ. המוח שלי כבר אינו מרגיש את ההבדל בין דיגיטלי למסורתי, כל הריכוז, כל המחשבה, הדימיון מוחלפים מיד ממכניקה פשוטה, ללב, לנשמה.
(מאמר מתורגם בידי אמן דיגיטלי).